הרב שלמה משה עמאר שליט"א

הרב שלמה משה עמאר שליט"א

נולד ב-שנת התש"ח (1948) בקזבלנקה שבמרוקו

כיהן כרבה הראשי הספרדי של תל אביב בין השנים התשס"ב- התשס"ג (2002-2003)

הרב שלמה משה עמאר נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת התש"ח (1948). סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי היהודי "אוצר התורה" שבעיר ובשנת התשכ"ב (1962) עלה ארצה עם הוריו. למד במוסד "תפארת ציון" בבני-ברק ובישיבת שלומי, בהיותו בן 21 הוטל עליו לנהל את ענייני הרבנות בשלומי.

באותה תקופה החל בלימודי דיינות אצל מורו ורבו הגאון המפורסם רבי יעקב רוזנטל שליט"א, ראש ישיבת הגר"א ואב בית הדין הרבני בחיפה. 

שנה לאחר מכן, בשנת התש"ל (1970), מונה לרב ולמנהל מחלקת הכשרות בנהריה, תפקיד אשר חייב תפעול עדין וסובלני של מערכת הפיקוח על עסקי המזון שבעיר, תוך שמירה על יחסי עבודה תקינים עם בעלי העסקים ומבלי לקפח את דרישות ההלכה. 

 לאחר תפקידו זה מונה כרב המושב מגדים שבמועצה האזורית חוף הכרמל, תקופה אשר מצאה את ביטויה לאחר מכן בכתביו, בסדרת ספרי הלכה בענייני התיישבות חקלאית.

במהלך שנים אלו הוסמך הרב עמאר כשוחט ובודק, כרב מושב וכרב עיר. על כתב ההסמכה שלו חתמו הרבנים הראשיים דאז – הראשון לציון הרב יצחק נסים זצ"ל, והרב יצחק הרצוג זצ"ל.

את שירותו הצבאי עשה הרב עמאר במחלקה לזיהוי חללים. ניסיונו המעשי של הרב בסוגיות חללים ונעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות. כך, למשל, התיר הרב נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל.

בשנת התשמ"ב (1982), מונה הרב עמאר לדיין בבית-הדין הרבני האזורי. את כהונתו עשה הרב בבתי הדין הרבניים טבריה, חיפה, אשקלון ובאר שבע ובפתח תקווה שם  מונה לאב"ד, והתבלט בפסיקתו רחבת האופקים.

בשנת התשס"ב (2002) מונה הרב עמאר כרב הראשי של תל-אביב – יפו. בתפקידו, פעל לקידום שירותי הדת בעיר בכלל ובתחומי הכשרות בפרט.  

בשנת התשס"ג (2003) נבחר הרב עמאר לראשון לציון, ולרבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.

בשנת התשע"ה (2014) נבחר הרב עמאר לרבה הראשי הספרדי של ירושלים.

חלק ניכר מפסיקותיו של הרב עמאר ראה אור ב- 8 ספרים, המהווים יחד שתי סדרות שו"ת "שמע שלמה" ו"כרם שלמה". במהלך השנים השלים הרב עמאר כתיבת ספרים נוספים, בכללם חידושי תורה ודרשות על פרשות השבוע, שיצאו בחיבור "ברכת אליהו" על חומש בראשית ושמות, והשאר הרב שוקד על כתיבתם.