הרב יעקב משה טולידאנו זצ"ל

נולד ב-  י"א באלול ה'תר"ם ( 1880)

נפטר ב- כ"ד תשרי התשכ"א (1960), מקום קבורתו הר המנוחות בירושלים

כיהן כרבה הספרדי של העיר תל-אביב יפו בין השנים התש"ב  – התשי"ח (1942-1958),

בשנת התר"מ (1880) נולד בטבריה הרב יעקב משה טולידאנו.  בנעוריו למד בישיבותיה של טבריה, שם אף הוסמך לרבנות. לצד ההתמדה בלימוד תורה – גילה פעילות רבה בתחום התורני-ציבורי בטבריה: יסד גן ילדים ובית מקרא לנוער, היה חבר ועד העיר ועמד בראש תנועת  "המזרחי" במקום. בהתעורר הצורך לפעול לגאולת קרקעות ולחיזוק הישוב היהודי בגליל – עבר לגור בפקיעין.  שם ייסד בית ספר יהודי ודאג למצבו של בית הכנסת העתיק במקום. בשנת התרע"ו (1916), בשל נתינותם הצרפתית,  גורשה משפחתו יחד עם כ-800 תושבי הגליל אל האי קוריסקה. בהיותו שם שימש כרב הקהילה היהודית, היה שותף להקמתם של מוסדות יהודיים במקום וסייע לגולים רבים. בשנת התר"פ (1920) שב לטבריה.

פעמים רבות עשה בשליחות קודש בקהילות ישראל בתפוצות. בשנת התרפ"ו (1926) עבר לכהן כרב ראשי וכאב"ד בטנג'יר. בשנות שהותו שם ייסד שם בית דין וניהל את בית המדרש לרבנים "תורה וחינוך". בשנת התר"צ (1930), הוזמן לשמש כראב"ד וכסגן הרב הראשי לעדה היהודית בקהיר. ולאחר מכן שימש כרבה הראשי, כראב"ד של אלכסנדריה וחבר בין הדין לערעורים.

בשנת התש"ב (1942) נבחר לרבה הראשי הספרדי של תל אביב. בתפקידו זה התמסר לשיפורים בפעילותם ותפקודם של בתי הדין הרבניים במקום. בשנות השואה, שהלכו ורבו בעיות העגונות,  ייסד יחד עם עמיתו, הרב האשכנזי, הרב  איסר יהודה אונטרמן,  בית דין מיוחד לעגונות, שבו הותרו מאות עגונות. דרכו ההלכתית הושפעה במידה רבה מפוסקי ההלכה שבארצות המזרח. כפוסק, היה בעל תעוזה ולא נרתע מלדון בשאלות קשות, אשר להן השלכות מעשיות.

בנוסף  לעיסוקיו אלו, גילה הרב טולידנו ענין רב במחקר כתבי יד של עדות שונות. בעיקר מתקופת הגאונים בספרד וצפון אפריקה. רשומים על שמו כמה גילויים בתחום אך גילויו החשוב ביותר הוא כתב היד של פירוש המשניות לרמב"ם בשפה הערבית – כפי שנכתב במקורו. 

בשנת התשי"ח (1958)  עזב את תפקידו והתמנה לשר הדתות וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת התש"ך (1960).

הרב טולידאנו חיבר ספרים תורניים, מחקרים ותשובות בהלכה. בנוסף, עסק בהוצאה לאור של מקורות וכתיבת היסטוריה. (בעיקר על יהדות מרוקו, הרמב"ם וארץ ישראל).