הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל
נולד ב –י"ד בניסן ה'תרמ"ו (19 באפריל 1886) בבריסק שבבלארוס
נפטר ב- כ"ד בשבט ה'תשל"ו – 26) בינואר (1976 בירושלים, מקום קבורתו הר הזיתים
כיהן כרבה האשכנזי של העיר תל-אביב בין השנים התש"ו – התשכ"ד (1946-1964)
הרב איסר יהודה אונטרמן נולד בי"ד בניסן תרמ"ו בעיר בריסק שבליטא, כנצר למשפחתו של בעל ה"תוספות יום טוב", הרב יום-טוב ליפמן הלר.
כבר בהיותו בן ארבע-עשרה נמנה עם חברי הגרעין המייסד של ישיבת "ענף עץ חיים" בעיירה מלץ, בגיל צעיר נתמנה כראש ישיבה והתפרסם כראש הישיבה הצעיר ביותר. הוא כיהן ברבנות בערים שונות (ביניהן במוהלינה, בגרודנא ועוד) והיה פעיל באגודות שונות באירופה שסייעו לתלמידי חכמים ונזקקים. ובשיקום ישיבות ותלמודי תורה שנהרסו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.
בשנת התרפ"ג (1923) עבר לכהן כרבה של ליברפול שבאנגליה. הוא איחד את כל הקהילות השונות בעירו תחת ארגון גג אחד, טיפח את בתי הכנסת ומוסדות הדת ואת החינוך הדתי בעיר. גם בליברפול המשיך בפעילותו הציונית. הוא שימש נשיא הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד בעיר, וסגן נשיא הועדות הארציות של הארגונים הללו. היה גם נשיא תנועת "המזרחי" באנגליה.
בימי מלחמת העולם השניה נשאר על משמרתו, למרות ההפצצות הקשות מצד הגרמנים. עמד בקשר מתמיד עם בני קהילתו, שהתפזרו בכפרים ובעיירות שבסביבה מפחד ההפצצות, נסע אליהם ודרש בפניהם. ייסד בית מחסה לילדים באחת מערי האזור, ביקר במחנות ריכוז של יהודים נתיני ארצות האויב ופיתח פעולות עזרה למענם.
בשנת התש"ו (1946) לאחר פטירת הרב משה אביגדור עמיאל, החל הרב אונטרמן לכהן כרבה הראשי של תל-אביב. הוא קיבל מהבריטים אשרת עלייה מיוחד כ"מומחה בריטי לרבנות". מיד עם עלותו לכהן פעל רבות לחיזוק בתי הדין, הרבנות ושיפור שירותי הדת בעיר (כדוגמת בית הדין הרבני). פועלו המיוחד, יחד עם רבה הספרדי של העיר, הרב יעקב משה טולידאנו, היה הקמת בית דין מיוחד לענייני עגונות. כמו כן כיהן כדיין בבית הדין הרבני העליון ובמועצת הרבנות הראשית. בשנת התשכ"ד (1964) מונה הרב אונטרמן לרבה הראשי של ישראל.
נפטר בכ"ד בשבט תשל"ו, (1976) בגיל 90, ומקום קבורתו בהר הזיתים בירושלים.
כתב מאמרים רבים העוסקים בשאלות אקטואליות וחיבר ואת הספר שו"ת שבט מיהודה.
הרב איסר יהודה אונטרמן נודע בנועם הליכותיו, בלמדנותו וגאונותו, ובפועלו הרב למען העם והארץ.