הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל

הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל

נולד ב- י"ב בניסן התרמ"ב (1882), בעיירה פרוזה שליד גרודנה, ליטא
נפטר ב- י"ג בניסן התש"ה (1945), בתל-אביב. מקום קבורתו בבית הקברות בנחלת יצחק

כיהן כרב הראשי האשכנזי בין השנים התרצ"ו – התש"ה (1945 – 1936)

 

בשנת התרמ"ב נולד הרב משה אביגדור עמיאל ז"ל בעיירה פרוזה שבליטא. במלאות לו 13 שנה, כשכבר אז זוהו בו תכונותיו כחריף וגאון עבר ללמוד בישיבת טלז, בריינסק, ומשם לישיבתו של הגאון ר' חיים הלוי סלובייצ'יק, רבה של בריסק. בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי גדולי דורו. ובהיותו בן 22, החל מכהן ברבנות בערים שונות בליטא. בשנת התר"פ (1920). נבחר הרב עמיאל לכהן על כס הרבנות בקהילת אנטוורפן, ושם במהלך שש עשרה שנות כהונתו יסד בית ספר לבנים ולבנות, ישיבה. בית כנסת, מקווה טהרה, מושב זקנים, מוסדות צדקה וחסד. אולם, לבו נמשך לציון. בשנת התרצ"ו (1936), לאחר פטירת הרב שלמה הכהן אהרונסון זצ"ל התמנה הרב עמיאל לרבה הראשי האשכנזי של העיר תל-אביב, כשבמקביל אליו מכהן הרב עוזיאל כרבה הספרדי של העיר.
כל עתותיו הוקדשו למען חיי היהודים בעיר העברית ובארץ כולה. הרב כאב את סבלו של העם בארץ, שכן הייתה זו תקופת המחתרות והפורעים הערבים. ובנוסף לכך כאבו לבו על בני ישראל המתרחקים מעִם ה'. כפעולת מניעה למצב זה, הוא שוטט ברחבי הארץ ופעל להפצת האור שביהדות. הקים רשת חינוך תלמודי שכלל ישיבות ומוסדות חינוך. גולת הכותרת הייתה הקמת ישיבת "היישוב החדש", שעם פטירתו הוסבה על שמו ונקראת "ישיבת הרב עמיאל". ישיבה זו ששילבה את אורח הלימוד הישן עם כלים חדשים, הפכה לימים לדגם ממנו צמחו הישיבות התיכוניות ברחבי הארץ.
אישיותו של הרב משה אביגדור עמיאל זצ""ל הייתה רבת גוונים. היה גאון וגדול בתורה מחד. אך הוגה דעות ובעל חשיבה מקורית מאידך. חשיבה זו באה לידי ביטוי בספריו הרבים והמיוחדים, המהווים ספרי יסוד לכל דרשן המבקש להעביר לשומעיו את דברי התורה בעמקות ובפשטות. ספריו מופלאים הן בהלכה והן באגדה. היה פעיל ומראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
נפטר לאחר מחלה בי"ג בניסן התש"ה (1945) ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק בתל-אביב.

דילוג לתוכן