סימני עוף טהור מבוארים בשולחן-ערוך יורה דעה סימן פ"ב סעיף פ', ואלו הן:
א. כל עוף שהוא דורס ואוכל, בידוע שהוא ממינים הטמאים. ופירוש 'דורס ואוכל' – כתב רש"י במסכת חולין דף ס"ג – שאוחז בציפורניו ומגביה מן הקרקע כשאוכל. והתוספות פירשו (שם בדף ס"א) בשם רבינו תם, דורס ואוכל מחיים ואינו ממתין לה עד שתמות. ולהלכה נפסק ששני האופנים אסורים.
ב. אם אינו ידוע אם דורס אם לאו, אם כשמעמידים אותו על חוט חולק את רגליו – שני אצבעותיו לכאן ושני אצבעותיו לכאן, או שקולט מן האור ואוכל – בידוע שהוא דורס.
ג. לאחר שנתברר שאינו דורס, או אם ידוע שאינו דורס ישנם עוד ג' סימני טהרה שצריכים להיות: אצבע יתירה, זפק, קורקבנו נקלף ביד (לאפוקי אם אינו נקלף אלא בסכין).
ד. היה חזק ומדובק והניחו בשמש ונתרפה ונקלף ביד, הרי זה סימן טהרה.