איסור אכילת בשר וחלב

בשלושה מקומות בתורה נאסרה עלינו אכילה מעורבת של בשר בחלב. בספר שמות, פרקים כג ו-לד ובספר דברים פרק יד, נאמר: "לא תבשל גדי בחלב אמו". איסור זה חוזר שלוש פעמים בכדי לאסור שלושה דברים:

איסור בישול בשר בחלב

איסור אכילה מבישול בשר בחלב

איסור הנאה ממאכלים כאלה.

התורה המחישה את האיסור בהשתמשה דווקא בדוגמת הגדי ואמו – כדי להדגים זאת באמצעות בעל חיים מצוי ושכיח ועלינו להקיש ממקרה זה לכל מקרה של בשר בחלב.

אין לנו הנמקה להסבר האיסור של בשר בחלב. גזירת מלך היא. דווקא בהיות איסור אכילת בשר בחלב צו דתי, שאין לו הנמקה רציונלית, הקפידה היהדות לגביו במשנה הקפדה ודרשה סימני היכר ותוויות, כדי שלא ייכשלו הבריות באיסור זה.

מכאן החובה להקפיד על שתי מערכות כלים נפרדות בכל בית ובית ולהשתמש בסימני זיהוי בולטים, שגם ילדים ילמדו להבחין בהם ולהכיר את כלי החלב ואת כלי הבשר. ההפרדה חלה לגבי סירים, צלחות, סכו"ם – וכן מקפידים על מפות נפרדות, מגבות מטבח בצבעים שונים, ואם אפשר – גם על שני כיורים ועל מערכת כפולה של תכשירים להדחת כלים.

אם אכלנו בשר, עלינו להימנע מלאכול חלב עד תום תהליך עיכול הבשר המתחולל במעינו. חכמים שיערו פרק זמן של שש שעות הדרוש לכך, ולכן ממתינים פרק זמן זה בין אכילת בשר לחלב. חכמי אשכנז (גרמניה וצרפת) התירו אכילת מאכלי חלב בתום שלוש שעות בלבד. וכל מקום לפי מנהגיו. יש להקפיד על המסורת המשפחתית הנהוגה בנושא זה.

לאחר אכילת מאכלי חלב, שזמן עיכולם קצר מאוד, נוהגים אנו להמתין חצי שעה בלבד. וכן נוהגים אנו לסמל את ההפרדה בין החלב לבשר בשטיפת הפה. יש להוציא מכלל זה אכילת גבינה צהובה, שתהליך עיכולה ממושך יותר ולכן ממתינים אחרי אכילתה שש שעות (או שלוש שעות – הכל לפי המנהג) בטרם מותרים באכילת בשר.

דיני בשר בחלב מורכבים הם, והבעיות המתעוררות סביב איסור זה הן שכיחות ביותר. שאלות ותשובות בהלכה סביב בעיית כלים ומזון שהתערבבו זה בזה, יחסי הכמויות של הערבוב, תכונות המזון שהוגש מעורבב, הטמפרטורה של המזון בעת הגשתו וכד' – כל אלו שאלות מורכבות, סבוכות ומצויות לאלפיהן. בכל שאלה בתחום זה יש איפוא לפנות אל הרב המקומי. הוא ילמד את הבעיה וישיב לכם פתרונה.

נביא כאן רק דוגמאות למושגים והגדרות מתחום איסור והיתר של תערובות שעל פיהם מורה הרב את פסיקתו:

"בטל בשישים", "בנותן טעם", "נותן טעם לפגם", "טעם כעיקר", "לח ויבש", "שמן ורזה", "חם וצונן", "בריה", "חתיכה הראויה להתכבד", "מין במינו", "מין בשאינו מינו", "דבר המעמיד", "כלי ראשון וכלי שני", "כלי בן יומו", "כאן נמצא – כאן היה".

הזכרנו, כי איסור "לא תבשל גדי בחלב אמו" מופיע בשלושה מקומות כדי להדגיש, בין היתר, כי לא די שאין לבשל בשר בחלב ואין לאכול בשר בחלב – אלא שגם אין ליהנות ממאכלים אלה. זאת, בניגוד לנבילה ולטריפה המותרות בהנאה, שכן אותן מותר לתת למאכל בעלי חיים או למכרן לנכרי. בשר בחלב – אין למכרו לגוי, אין לתיתו לגוי (כי הופך הגוי להיות בעל חוב), או להגישו כמאכל לבעל חיים שמזונותיו עלינו (ובכך נחסוך כספים). אך לבעל חיים משוטט ברחוב, שאין הוא סמוך וזקוק למזוננו, מותר לתת מאכלי בשר בחלב.